תולעת הפארק

 

 

 

מה היא תולעת הפארק? תחילה חשוב לציין שלתולעת אין קשר ממשי לפארקים. מקור השם נובע מכך שהמקום הראשון בארץ שהתגלתה התולעת הוא הפארק הלאומי ברמת-גן. 

התולעת, או ליתר דיוק חיפושית הזבל שנושאת את התולעת בתוכה, נמצאת בכל מקום שבו מצויות חיפושיות.

 

 

מעט היסטוריה

התולעת התגלתה לראשונה בסביבות שנות האלפיים בישראל. החשד הוא שהיא הגיע לישראל ע"י חיה ממשפחת הכלביים שהובאה מאפריקה לספארי ברמת גן.  משם התולעת נדדה לה לפארק הלאומי ולשאר חלקי הארץ.

 

 

מעגל החיים

ביצי התולעת מופרשים בצואת הכלב. חיפושיות רבות ובין השאר, חיפושית הזבל, ניזונות מצואה זאת. החיפושית שבולעת את הביצים משמשת כנשאית וכמקום לביצה לבקוע ולזחל להתפתח.

כלביכם יאכל את החיפושית בכוונה או במקרה יחד עם "אוצר" אחר שהוא מצא בזמן הטיול או בבית.

זחלי התולעים משתחררים בקיבה ומתחילים לנדוד לכיוון עמוד השידרה תוך שהם פוגעים באיברים חיוניים כגון אבי העורקים. לבסוף, הזחל מגיע למשכנו הסופי בוושט, ממש לפני הדיאפרגמה בבית החזה. כאן התולעת מפתחת מעין גידול בשם גרנולומה ומתחילה להיזדווג, להטיל ביצים והמעגל ממשיך הלאה.

 

 

הסימנים הקליניים והסכנות

תחילה, עוד בשלב הנדידה התולעת מסוגלת לגרום לבעיות עיצביות, כאב רב ולשיתוק מכיוון שהיא נודדת דרך חוט השידרה ועלולה לפגוע בו.

שנית, גם כן בשלב הנדידה, התולעת עלולה לחורר את אבי העורקים, דבר שיגרום למוות מהיר.

שלישי ואולי הכי נפוץ,  הוא חסימה מכאנית של הוושט שתגרום הגנולומה (גידול),  מה שיגרום לכלב לפלוט את מזונו כ-10-30 דקות (לערך) לאחר שבלע אותו.  בשלב מאוחר יותר, הגרנולומה, שהיא גידול שפיר, יכולה לעבור התמרה סרטנית.

 

 

דרכי אבחון 

1. ע"י בדיקת צואה. יש לאסוף ולשלוח מעט צואה למעבדה ושם מחפשים תחת המיקרוסקופ את ביצי התולעת. חשוב לציין שלא תמיד ניתן להבחין בביצים מכיוון שאין ערובה שהתולעת הספיקה להטיל אותן ואם כן, שהביצים אכן מצויות בדגימה שנלקחה.

2. ע"י צילום רנטגן של בית החזה. ניתן להבחין בגרנולומה במידה והיא גדולה מספיק.

3. ע"י אנדוסקופיה. (הדרך היעילה ביותר) על מנת לבצע את הבדיקה יש להרדים את הכלב ולהחדיר מצלמה לוושט. בעזרתה ניתן להבחין בגרנולומה או לפעמים בתולעת עצמה.

 

 

מניעה וטיפול 

ככלל, עדיף להימנע ממחלה מאשר לטפל בה. 

טיפול מניעתי נעשה ע"י זריקת מנע כל שלושה חודשים. במקומות אנדמים (מקום בעל שכיחות גבוהה לטפיל) או כאשר יש רצון מצד הבעלים, ניתן לתת את זריקת המנע בתדירות גובהה יותר.

לצערי, הטיפול אינו ערובה להצלחה. מניסיוני האישי ומשיחות עם קולגות, אחוזי ההצלחה נעים סביב ה20-30%. כמובן ישנם משתנים רבים כגון שלב האבחון, מצב הכלב, מחלות רקע וכו'.

חשוב לציין שיש כלבים שאינם רשאים לקבל את זריקת המנע מכיוון שהם סובלים מרגישות גנטית לחומר המוזרק. כלבים אילו הם כלבי הרועים כגון רועה אוסטרלי, בורדר קולי, קולי וכו'. (או כל כלב שמעורב עם גזעים הללו) ניתן לבדוק האם הכלב רגיש ע"י בדיקת דם או פרווה פשוטה.

במידה והכלב רגיש, חשוב להשגיח שהוא לא יאכל דבר בזמן הטיול או בבית מלבד המזון המיועד לו.  בנוסף, ישנם מספר תכשירים נגד פרעושים שמשפיעים כנגד התולעת אך אינם יעילים כמו זריקת המנע.

 

 

© 2023 by Animal Clinic. Proudly created with Wix.com

  • Facebook Social Icon

שירותי המרפאה

-חיסונים

-מעבדות דם

-צילומי רנטגן

-אשפוז

-ניתוחי רקמות רכות

-שירותי מומחים במקום

שעות פתיחה

כתובת

ימי א-ה

9:00-13:00

16:00-20:00

 

ימי ו' וערבי חג

9:00-14:00

ד"ר יהודה פרח 5,

קרית השרון 

נתניה

סטודנטים? 

אתם זכאים ל25% הנחה על הבדיקה הרפואית בהצגת תעודת סטודנט בתוקף.